ביוגרפיה
אלי כהן נולד וגדל בחולון. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר והשתחרר בדרגת רס"ן.
כהן הוא בעל תואר ראשון בחשבונאות מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון נוסף בניהול וכלכלה מהאוניברסיטה הפתוחה. המשיך ללימודי תואר שני במנהל עסקים, במגמת מימון וחשבונאות, באוניברסיטת תל אביב. מאוחר יותר שימש כמרצה באוניברסיטת תל אביב בתחומי הניהול, המימון והחשבונאות.
בשנת 2000 החל לעבוד כרואה חשבון בחברת BDO זיו האפט, כראש התחום הכלכלי במחלקה המקצועית. בשנת 2003 הצטרף לחברת דירוג האשראי "S&P מעלות" והתקדם עד לתפקיד ראש תחום תאגידים.
בשנת 2007 מונה כמשנה למנכ"ל חברת הכשרת הישוב. במסגרת תפקידו היה אחראי על ההתנהלות השוטפת של החברות בקבוצה וכיהן כדירקטור בכל החברות בקבוצה.[1]
כהן נשוי לענת, מורה בבית ספר יסודי. לזוג בן ושלוש בנות. מתגורר עם משפחתו בחולון.
פעילות פוליטית
בשנת 2015 , החל לשמש כחבר כנסת בכנסת ה-20. בחודש יולי 2015 מונה לעמוד בראש ועדת הרפורמות.
במסגרת ועדת הרפורמות העביר כהן חוקים מרכזיים בהם הרפורמה בבנקים, הרפורמה הכלכלית המהותית שנחקקה בכנסת ה-20, הרפורמה במכון התקנים, הקמת רשות הון עצמאית, הקמת הרשות להתחדשות עירונית, תיקון חוק התכנון והבנייה (שבס-כחלון), חוק קרנות הריט למתן תמריצים להקמת קרנות נדל"ן ועוד.
כחבר כנסת הוא קידם שורה של הצעות חוק פרטיות, בהן הצעת חוק להנהגת חובת פנסיה לעצמאים, שעברה בקריאה טרומית והפכה להצעה ממשלתית שאושרה כחלק מחוק ההסדרים; הצעת חוק להגדלת ההנחה לזכאי דיור ציבורי, הצעת חוק לבניית דירות קטנות בנות שלושה חדרים, הצעת חוק לפיצול דירות ועוד.
כהן נבחר ארבע פעמים ברציפות, בשנים 2015, 2016, 2017 ו-2018 לאחד מ-100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית בדירוג השנתי של מגזין "דה מרקר". ובשנים 2016, 2018 ו-2019 נבחר לאחד מ-100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית בדירוג השנתי של עיתון "מעריב".
בשנת 2016 נבחר כהן לאיש השנה בנדל"ן, על רקע קידום תחום ההתחדשות העירונית בכלל והחוק להקמת הרשות הלאומית להתחדשות עירונית בפרט.
שר הכלכלה והתעשייה
ב-23 בינואר 2017 מונה לשר הכלכלה והתעשייה .במסגרת תפקידו כשר הכלכלה והתעשייה שם דגש על כניסת חברות בינלאומיות לישראל, חיזוק התעשייה, משיכת חברות מתקדמות לפריפריה, שילוב עובדים עם מוגבלויות בשוק העבודה והפחתת יוקר המחיה.
בחודש פברואר 2018 אושרה בקריאה שנייה ושלישית רפורמה בחוק התקנים אותה הוביל השר כהן ועל פיה התקנים הרשמיים יאומצו כלשונם על בסיס התקינה הבינלאומית ללא התאמות ייחודיות לישראל.
השר כהן קידם חתימה של שורת הסכמי סחר חופשיים עם קנדה, שווייץ, נורווגיה, איסלנד, אוקראינה, פנמה וליכטנשטיין, ובשנת 2017 שבר הייצוא הישראלי שיא וחצה לראשונה בהיסטוריה את רף ה-100 מיליארד דולרים, בשנת 2018 כבר חצה הייצוא הישראלי את רף ה110 מיליארד דולרים.
השר כהן שם דגש על חיזוק התעסוקה בפריפריה ובאוקטובר 2018 השיק את תוכנית הדגל של משרד הכלכלה והתעשייה והרשות לחדשנות, להקמת מרכזי פיתוח של חברות הייטק בפריפריה. בתקופת כהונתו נרשם אחוז האבטלה הנמוך ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל- 3.4% בחודש אוקטובר 2019.
בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוא הוצב במקום ה-15 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת.
בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, עלה למקום ה-14 ברשימת הליכוד.
במאי 2020, מונה לשר המודיעין במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש ונבחר לממלא מקום ראש הממשלה כיו"ר וועדת השרים לענייני השב"כ.
שר המודיעין
ב-17 במאי 2020, במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש, מונה כהן לשר המודיעין. במסגרת תפקידו פעל, בין השאר, לחיזוק היחסים עם מדינות אפריקה, ובחודש ינואר 2021 ערך ביקור רשמי בסודאן, ביקור ראשון של שר ישראל במדינה זו יחד עם משלחת שכללה בכירים במשרד המודיעין ובמל"ל, הוא נפגש עם נשיא סודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן, עם שר ההגנה של סודאן יאסין איברהים, ובכירים נוספים. בנוסף, במשרד המודיעין הוקמו חממות טכנולוגיות בפריפריה.
שר חוץ
בהשבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע מונה כהן לשר החוץ.
במהלך כהונתו כשר חוץ ביקר השר כהן בקייב ונפגש עם נשיא אוקראינה זלנסקי, ביקור ראשון של שר ישראלי מאז פרוץ המלחמה, ונפגש בהודו עם ראש הממשלה מודי.
כשר חוץ הוא הגיע לסיכום עם עומאן על פתיחת שמי עומאן לטיסות מישראל, חתם על הסכם סחר חופשי עם איחוד האמירויות, חנך את שגרירות הקבע של ישראל באשגבאט בירת טורקמניסטן ופתח את שגרירות אזרבייג׳ן בישראל, שגרירות ראשונה של מדינה מוסלמית שיעית. הוא הגיע לסיכום עם 4 מדינות על פתיחת שגרירות בירושלים שמתוכן אחת נפתחה, והביא לאישור חוק לחיוב דיפלומטים ישראלים להצהיר לפני יציאתם לשליחות בחו״ל, כי הם מתחייבים לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הוא הביא לפתרון המשברים המדיניים עם פולין ועם סרביה, ובתקופת כהונתו אושרה כניסת ישראל לתכנית הפטור מויזות לארה״ב.
בתקופה מלחמת חרבות ברזל אירח השר כהן כ-20 מנהיגים ושרי חוץ שהגיעו לביקורי תמיכה, סיירו איתו ביישובי הדרום ונפגשו עם משפחות חטופים. הוא הוביל משלחות של משפחות חטופים למטה האו״ם בניו יורק, למטה האיחוד האירופי בבריסל, ולמטה הצלב האדום בז'נבה.
שר האנרגיה
ב-1 בינואר 2024 החל לכהן כשר האנרגיה.
בפברואר 2024 הודיע כהן על רפורמה במשק החשמל, שתאפשר לכל מי שירצה להתחבר לספק פרטי במקום חברת החשמל. זאת במטרה לפתוח את השוק לתחרות ולהביא להורדת מחירים של 7% עד 20% בחשבון החשמל. בשנה הראשונה לרפורמה, כמעט שני מיליון ישראלים הצטרפו ועברו לספקים הפרטיים.
ביולי 2024 אושרה הצעת חוק של השר כהן לפתיחת שוק מוצרי החשמל לתחרות. על פי ההצעה כל מוצר חשמלי המשווק באירופה ובעל תקן אירופאי, יוכל להיות מיובא לארץ ללא כל בירוקרטיה. דו״ח מבקר המדינה קבע כי רפורמה זו הביאה להורדת מחירי מוצרי החשמל.
בדצמבר 2025 אישר השר כהן את עסקת ייצוא הגז למצרים, עסקת הייצוא הגדולה בהיסטוריה של המדינה, בהיקף של 112 מיליארד ש״ח.
ההסכם מבטיח את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של ישראל, ומבסס את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית ומובילה ששכנותיה נשענות עליה.
הכנסות המדינה ממיסים ותמלוגים הודות לעסקה יעמדו על כ-58 מיליארד שח, והיקף ההשקעות הישירות בתשתיות במשק יעלה על 16 מיליארד שקלים. זה ייצור מקומות תעסוקה ויחזק את המשק.
זהו אישור הייצוא הראשון שמבטיח עדיפות למשק המקומי, וסוכמו מנגנונים שישפרו את מחיר הגז עבור השוק הישראלי.
