פורסם בישראל היום- 25.01.16
כשהוצע לאלי כהן לעזוב את המשרה המכובדת והמתגמלת שהיתה לו כמשנה למנכ"ל חברת "הכשרת היישוב" עם שכר שנתי של 2.2 מיליון שקלים ולרוץ לכנסת, היו לו לא מעט לבטים. זה לא דבר פשוט לוותר על הכנסה חודשית של 150 אלף שקלים (ההפרש בין שכרו כמנכ"ל לבין שכרו כח"כ) כדי לכהן במשכן. כהן נועץ בשתי הנשים הקרובות לו ביותר, אמו ואשתו, ובהתייעצות המשולשת הוחלט להשיב בשלילה לכחלון על הצעתו. מייד לאחר הפגישה ביניהם, התקשר אליהן כהן ואמר להן: "תאחלו לי מזל טוב, אני רץ לכנסת". הן היו מופתעות מאוד ואיחלו לו הצלחה.
עשרה חודשים חלפו מאז נבחר לכנסת וכהן איננו מצר על ההחלטה שקיבל. לדבריו, "יכולתי להמשיך ולשבת על סיר הבשר, אבל אני לא אדם שמקדש את הדברים החומריים. אין ספק שעשיתי ויתור כלכלי, אך מה שעומד לנגד עיניי זו השליחות. הסיפוק שיש בקידום נושאים כלכליים שבהם אני מבין ונושאי רווחה שמאוד קרובים לליבי הוא עצום, ולכן יש הצדקה לוויתור הכספי".
רפורמות מול העיניים
אלי כהן (43) נולד בשכונת תל גיבורים בחולון, שהיתה אחת ממאות שכונות עם שיכונים צפופים שנכללו בפרויקט שיקום השכונות שעליו הכריז ראש הממשלה דאז מנחם בגין, זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון ב־1977. "אין ספק שהילדות השפיעה על הרצון שלי להיכנס לחיים הציבוריים. העובדה שאני עומד היום בראש הוועדה לרפורמות של הכנסת זו ללא ספק סגירת מעגל". כהן גדל במשפחה צנועה מאוד. אביו היה עצמאי קטן שנפטר ממחלה בגיל 43, כשבנו היחיד היה בקורס קצינים. אמו, שהיא מנהלת חשבונות במקצועה, היא האדם הכי משפיע בחייו. "כשהייתי ילד, לא נסתר מעיניי כמה היא חסכה מעצמה ועבדה בעבודות שוחקות, כדי שאלמד ואתקדם", הוא נזכר, "לא יכולתי להרשות לעצמי לאכזב אותה וזה היה אחד הדברים העיקריים שדחפו אותי ונתנו לי מוטיבציה להצליח".
כהן מודה כי כבר בגיל צעיר מאוד חלם כי בבוא היום ייבחר לכנסת. "החיידק הפוליטי קינן בי כי רציתי לראות כיצד ניתן להשפיע לטובה על אלפי אנשים". בתום שירותו הסדיר בצה"ל במסגרת יחידת נ"מ של חיל האוויר, הציע לו המג"ד שלו לחתום קבע והוא נענה להצעה. כהן השתחרר לאחר 11 שנים בדרגת רב־סרן, אחרי שגם השלים לימודים אקדמיים: תואר ראשון בחשבונאות באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון בניהול כלכלה באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב.
"להפסיק לקטר – ולתרום"
לאחר שחרורו החל לעבוד בחברה בשוק ההון העוסקת בדירוגי האשראי של החברות במשק ולאחר זמן מה החלו לזרום אליו הצעות עבודה קורצות, ובהן ההצעה לשמש משנה למנכ"ל חברת הכשרת היישוב, כשהוא בן 35 בלבד.